קטע מהספר

"אורן אנחנו פורצים לחדר. אתה לוקח את הימין ואני את השמאל" צוות הפריצה שכוב על גג מחפה עלינו. אלי ואני מתקרבים לחדר על הגג, פורצים ללא אש ויורים רק שצריך, סלקטיבית. בבית יש גם חפים מפשע, אזרחים תמימים, לכאורה ואיננו רוצים לפגוע. היעד שלנו הוא חיסול ממוקד, חתירה למגע, ונטרול המחבלים, מחפשים את הבינגו.

"רגעים אחר כך וצרחות נשמעות סביבנו, ג'יש ג'יש ג"יש (צבא צבא צבא) אש תופת נפתחת לכיוונו, ומתפתח הכאוס"......

"הלילה גשום וסוער" שיאו של חורף ג'נין חשוכה. אני נכנס למיטה בבסיס ומנסה להרדם שקט שורר בחדרים ומשאיר אותי כקפיץ מתוח, מקשיב לרחשי הברקים שבחוץ, לטפטופי הגשם שיורד. אני מהרהר בס', מאבטח צעיר שיצא להוביל מיכלית בתחנת דלק בלב העיר ג'נין. צעקה מחרידה מקפיצה אותי מהמחשבות - "כולם לרכבים, זה לא תרגיל.., הקפצה הקפצה.

"זה קורה עכשיו. העבר עומד מולי ללא רחמים. תופס אותי באמצע הלילה, מתוך שינה. זה קורה, אני בן אדם, סטייליסט בנשמה, מעצב שיער שותף בסלון יוקרה, תמצאו אותי מעל במה, אני יודע היכן זה מתחיל אבל אין לי מושג היכן אעצר. אני חייל. לוחם במלחמה, מפקד ביחידת ימ"ס מג"ב מסתערב.....אין איש מלבדי....הבדידות כאן ועכשיו....."

הספר חבית נפץ

 
כל הזכויות שמורות לאורן אור ביטון  - חבית נפץ
Facebook